אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות לפני שאני מחליטה אם ללכת לסרט או לא, הוא לצפות בטריילר. אבל יש לי בעיה עם רוב הטריילרים לא פעם, טריילר יכול להיות כמו פרופיל ממש מוצלח באפליקציית היכרויות, רק שכשמגיעים לדייט מגלים שכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט. אבל עבדכם הנאמנה מצאה שיטה אני אוהבת להיכנס לטריילר ולבדוק איזו מוזיקה בחרו לשלב בו. זה קצת כמו לבדוק בכמה תמונות בפרופיל הוא מופיע עם קבוצה גדולה של חברים. זה נפלא שיש לך חברים בכל מיני צבעים, אבל אני רוצה לדעת עם מי אני יוצאת לפני שאני מתחייבת לתהליך. כי מבחינתי, אם עשו בחירות מוזיקליות טובות בסרט, יש סיכוי שגם העלילה תהיה באותה רמה.
כי מוזיקה היא לא רק כלי בידורי שנועד למלא את הזמן בסרט. תחשבו על זה רגע קחו את הסצנות האהובות עליכם, תוציאו מהן את המוזיקה, ותופתעו לגלות שרבות מהן כבר לא יהיו כאלה טובות בלעדיה. כי איך אנדי מ״איך לאבד גבר בעשרה ימים״ הייתה מצליחה להוציא את בן מהכלים בלי לשיר לו את You’re So Vain בסלון, בזמן שהיא מכריחה אותו לגדל איתה עציץ? איך סטאר־לורד היה מצליח להרשים את גאמורה עם כישורי הריקוד המחשגזים שלו בלי Fooled Around and Fell in Love שמתנגן ברקע? ואיך מקס מ״דברים מוזרים״ הייתה מצליחה לברוח מהכישוף של וקנה בלי Running Up That Hill שמתנגן באוזניות שלה, בזמן שהיא רצה על חייה? לי נתפס הצד רק מלראות את זה על הספה. החיבור הזה מאפשר לנו להסתכל על סרטים וסדרות מזווית קצת אחרת, וגם לגלות מחדש מוזיקה שכבר הכרנו. אז תצטרפו לעדי בלס (זו אני כן?), למסע בין השירים והסצנות שהפכו לבלתי נשכחים, ובעיקר למסע קורע מצחוק בעקבות הקשר המופלא שבין קולנוע וטלוויזיה למוזיקה.